מדיטציה עם צבעים

 היכולת הנפלאה והחשובה הזו נחסמת בהדרגתיות כבר בילדות המוקדמת זה מתחיל בבית, ממשיך בגן, בבית הספר, כשהכל נובע מכוונות טובות, "ככה לא מציירים בית…, שמיים צובעים בצבע תכלת…, עלים ירוקים…"      הורה יוצא עם הילד מהגן וזורק לפח את הציור שהילד כל כך התגאה בו, או אומר לילד שזה קשקוק וכדומה.  

 היצירתיות נחסמת, האינטואיציה מתכהה, האגו מתפתח וצומח. מתמלאים בשיפוטיות, בביקורת עצמית הרסנית, שכלתניות יתרה, דיכוי הרגשות, והבנייה של המוסכמות התרבותיות והחברתיות.

 כל אלו מובילים להעדפת החומר על הרוח ולמרדף בלתי סופי להישגים והצלחות חומריות על חשבון הרגש, הרוגע והמנוחה.

סטרס אינסופי וחרדות הם נחלת רב האנשים בעולם המודרני,    וזו הדרך הישירה לאיכות חיים גרועה וחולי. התופעה מחלחלת לילדים, מה שגוזל מהם נתח מהילדות שלעולם    אינה חוזרת.   

 הציור האינטואיטיבי, שהוא בעצם מדיטציה עם מכחול, מאפשר להתמקד ברגע, ב-כאן ועכשיו, ולשחרור שליטה.

 שחרור השליטה, השיפוטיות והאגו, מאפשר ליצירתיות ולאינטואיציה הכלואה בתוכנו לפרוץ החוצה, מה שמאוד משמעותי  לרב תחומי החיים.  

  שחרור השליטה תורם לרוגע שלווה והפחתת סטרס, ומאפשר    להקשיב לתת מודע ולקול הפנימי שלנו.     

 כשמציירים אינטואיטיבית, נכנסים למצב של מדיטציה עמוקה.

מצב שמאפשר הקשבה והסתכלות פנימה- לרגשות, מבטל את השיפוט העצמי ומשחרר את היצירה שכלואה שבתוכנו.

זוכים באיכות חיים מיטבית וריפוי עצמי.

כשמשתמשים בציור האינטואיטיבי בנוסף לכלים טיפוליים נוספים כמו דמיון מודרך, NLP ועוד…התהליך הפנימי שעוברים עמוק מאוד.

התהליך העמוק מאפשר לחיות שלם ואותנטי עם עצמך, מקנה קבלה   וחמלה עצמית, חיבור חזק לנשמה הפנימית ולחוכמה הנעלה שבתוכנו.