אישה פלדה – אישה חרסינה

כשהייתי ילדה ושאלו אותי: "מה תרצי להיות כשתהיי גדולה?"
עניתי: "אחות! ואם לא יקבלו אותי ללימודים אהיה רופאה".
זכיתי והגשמתי את חלומי, טיפלתי באנשים, באהבה, כאחות טיפול נמרץ, יותר משני עשורים.
יום אחד החיים העלו אותי על רכבת הרים אתגרית, אשר איימה
לחסל אותי.
באמצע יום עבודה רגיל, הייתה לי תאונה, וכמו במכת ברק,
בשנייה אחת איבדתי…הכל!!!
את חופש התנועה, את יכולת הפרנסה, את עצמאותי, שליחותי ומהותי והתמודדתי עם כאב כרוני שהרפואה לא זיהתה.
חיי וחלומי התנפצו לרסיסים כמו בובת חרסינה!

שקעתי לבור עמוק ושחור- וייחלתי למותי.
לא הייתה לי הזכות למות!
הייתי חייבת למצוא כוחות לטפל באבא הנפלא שלי שהפך סיעודי,
בבת המדהימה שלי שהתמוטטה קצת אחרי הצבא וחלתה במחלה קשה ומעט לאחר מכן, בבן המופלא שלי שנפצע, לאחר עשר שנות לחימה.

בקשה תמימה של אלמה נכדת האור הפעוטה שלי זרעה את הזרע, לצמיחה המחודשת שלי.
במאבק ארוך וקשה טיפסתי מהבור באיטיות ובהדרגה המצאתי
את עצמי מחדש, גיליתי שאני אישה פלדה.

כיום אני חיה חיים טובים, מאושרים, מלאי משמעות, עשייה
והגשמה, לצד הכאב והמגבלה.

אני מזמינה אתכם לשיתוף בתהפוכות חיי
דרך סיפורי אני מעניקה לשומעים השראה, והבנה שבכל רע קיימים ניצוצות של אור וטוב, ושאין דבר העומד בפני הרצון.
אני משתפת אתכם בתובנות שרכשתי במהלך המסע שלי.


תובנות אלה עשויות לסייע לכל אדם להתמודד טוב יותר עם האתגרים והקשיים שהוא פוגש במסעו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *